גר"א

1720-1797

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ת“פ–תקנ”ז; 1720–1797), הידוע גם בשם הגר“א או הגאון מווילנא, חי בליטא והיה המנהיג הבולט ביותר של יהדות ליטא המתנגדית. הגהותיו והערותיו על הגמרא ועל השולחן ערוך נלמדות ונידונות על ידי תלמידי חכמים וחוקרים רציניים ברחבי העולם. מנהגיו נחשבים לעיתים קרובות למנהג המקובל בקרב יהודי אשכנז, והם מובאים להלכה באופן תדיר על ידי המשנה ברורה ופוסקים נוספים.

קול אליהו ודברי אליהו הם שניהם ליקוטים מתורתו של הגר“א שנערכו ונדפסו לאחר פטירתו. אף שרבים מן הרעיונות מופיעים בשני הספרים, יש ביניהם הבדל מסוים באופיים: קול אליהו כולל חידושים רבים העוסקים בפירוש פסוקים, ואילו דברי אליהו כולל לעיתים קרובות יותר דברי מוסר ואמירות דרשניות. כמו כן, בדברי אליהו מופיעים לעיתים קרובות רעיונות סמליים עמוקים יותר, המבוססים על גימטריאות, טעמי המקרא או צירופי אותיות ואנגרמות של מילים.

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34797

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14228

דברי תורה מאת גר"א

בְּרֵאשִׁית

בְּרֵאשִׁית 2:7

בְּרֵאשִׁית 2:7 — קול אליהו

למה אדם חטא? אבות ג:א - "הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע, מאין באת, ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון". אדם נוצר בידי ה', ולכן היה לו רק ב' דברים להסתכל עליהם. בהערה: דין הוא החטא שעשה, החשבון הוא הטוב שהיה יכל לעשות בזמן שחטא.

בְּרֵאשִׁית

בְּרֵאשִׁית 3:3

בְּרֵאשִׁית 3:3 — דברי אליהו

מדרש רבה: הנחש שאל למה הוא מצוי בין הגדרות. הסבר: כי לא יכל לגרום לחווה לחטוא ישר, ולכן גרם לה לחטוא קודם לעבור את הגדר של החטא.

בְּרֵאשִׁית

בְּרֵאשִׁית 4:5

בְּרֵאשִׁית 4:5 — קול אליהו

יצר הרע יכל לשלוט על אדם רק כשיש לו פתח, כמו שיש לו ספק אם לקיים מצווה. ולכן רש"י סנהדרין קג - זה יותר גרוע למצוא את אשתך ספק נידה מאשר למצוא אותה נדה ודאי.

בְּרֵאשִׁית

בְּרֵאשִׁית 4:8

בְּרֵאשִׁית 4:8 — קול אליהו

לא כתוב בפסוק מה קין אמר להבל. מדרש רבה: הבל היה יותר גדול וחזק מקין. האפשרות היחידה של קין לפגוע בו היה רק בערמה. הוא קרא לו "אחיו" רק כדי לשכנע אותו לבוא. ולכן שכנע אותו ללכת לשדה לבד איפה שהוא יכל לתקוף אותו בלי אחרים להגן עליו. ולכן ה' שאל "איה הבל אחיך" - האם יש עוד הבל בעולם? הוא שואל איפה ההבל שבכוונה קראת לו אחיך.

נֹחַ

נֹחַ 11:28

נֹחַ 11:28 — קול אליהו

הזוהר: עד חרן, לא היה אדם שמת בחיי אביו. ש: הבל, חנוך ולמך? ת: אולי מדובר רק אחרי המבול. ש: שם חי אחרי ארפכשד, אבר יותר מפלג ושרוג יותר מנחור? ת: אם תספור, חרן מת לפני ארפכשד, פלג ונחור.

לֶךְ־לְךָ

לֶךְ־לְךָ 12:3

לֶךְ־לְךָ 12:3 — קול אליהו

ה' אמר שיברך את אלו שמברכים את אברהם ויקלל את אלו שמקללים את אברהם. אבל למה להזכיר קודם את הברכה ואחר כך את הקללה? הברכה של עשיר יותר חזקה, והקללה של עני יותר חזקה. ולכן ה' רצה שאלו שיברכו ויקללו את אברהם יעשו את זה כעשירים.

וַיֵּרָא

וַיֵּרָא 18:1

וַיֵּרָא 18:1 — קול אליהו

רש"י: הוא שנתן לו עצה על המילה לפיכך נגלה עליו בחלקו. גר"א: כל מעשי אברהם היו לקרב אנשים לעבודת ה'. דרכו היה לדמות דרכי ה' לאכזריות של עבודה זרה המבקשת לשרוף את הילדים. אבל עכשיו ה' מבקש ממנו ברית מילה בגיל 99, ותינוק בגיל ח' ימים. אולי לוותר על שכרו על המצווה כדי להמשיך לקרב אנשים לה'? ענר ואשכול הסכימו, אבל ממרא אמר לאברהם לעשות את הברית בכל מקרה. זה גם היה הטענה של השטן כדי לשכנע את אבהרם לא לעשות את העקידה.

וַיֵּרָא

וַיֵּרָא 18:3

וַיֵּרָא 18:3 — קול אליהו

שבת קכז - גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה. ש: איך יודעים? אולי זה שווה? ת: מי שפורש מהרב פורש בהליכה מאחורה עם הפנים כלפי הרב. אברהם הלך לקראת האורחים, שלא מנומס ללכת לקראת האורחים עם הגב כלפיהם. כתוב בפסוק שהוא רץ לקראתם. זאת אומרת שנתן את גבו לשכינה. ולכן רואים שגדולה הכנסת אורחים.

וַיֵּרָא

וַיֵּרָא 21:33

וַיֵּרָא 21:33 — קול אליהו

מדרש תהלים ורש"י כתובות ט - אש"ל ראשי תיבות אכילה, שתייה ולוייה. גר"א: בזה אברהם תיקן את חטא אדה"ר של אכילה, חטא של נח בשתייה וחטא של סדום בלוייה. בהערה שבם המי שלמה: פעם היה גביר עשיר ונדיב שאירח הרבה אורחים וביתו נשרף. שאלו את הגר"א למה המצוות שלו לא הגנו עליו. הגר"א ענה: כי לא ליווה את אורחיו, ולכן נשאר עם רק "אש" מאש"ל.

צפייה בערכים (85)