בית הלוי

1820-1892

רבי יוסף דוב בר הלוי סולובייצ’יק (תק“ף–תרנ”ב; 1820–1892) נולד בליטא לאביו, רבי יצחק זאב, רבה של קובנה. הוא למד בישיבת וולוז’ין אצל ראש הישיבה, רבי יצחק מוולוז’ין, הידוע כר’ איצלה. לאחר פטירתו של ר’ איצלה בשנת 1854, התמנה לר“מ ולראש ישיבה בוולוז’ין לצד הנצי”ב. לשניים היו סגנונות שונים, ולכן בשנת 1865 עזב רבי יוסף דוב את וולוז’ין והתמנה לרבה של סלוצק, ובשנת 1878 התמנה לרבה של בריסק.

פירושו על התורה עוסק רק בספרי בראשית ושמות, והוא ידוע במיוחד ביצירתיות ובמקוריות שלו.

https://www.sefaria.org.il/Beit_HaLevi_on_Torah

דברי תורה מאת בית הלוי

בְּרֵאשִׁית

בְּרֵאשִׁית 2:2

בְּרֵאשִׁית 2:2 — בית הלוי

בכל יום ה' ברא משהו חדש, וביום השביעי התחיל שהוא ממשיך לברוא את הכל תמיד. אין דבר שסתם ממשיך, אלא שבכל שניה הכל חדש ואין קשר לשניה הקודמת, רק שה' מחליט שימשיך להתקיים.

בְּרֵאשִׁית

בְּרֵאשִׁית 2:2

בְּרֵאשִׁית 2:2 — בית הלוי

כל יום ה' נח מהעבודה שעשה ביום הקודם, וביום השביעי נח מהכל. כל הנבראים צריכים את הנבראים האחרים, והמנוחה הזאת הייתה רק ביום השביעי, שבלי יום השישי, גם יום הראשון לא נשלם.

בְּרֵאשִׁית

בְּרֵאשִׁית 3:13

בְּרֵאשִׁית 3:13 — בית הלוי

חוה אמרה שהנחש רימה אותה, והוסיף לה תשוקה שקרית. שכל דבר בעולם שקר, שווא, ללא תועלת, שווה כלום, לא עוזר, חוץ מלרדוף אחרי קדושה.

בְּרֵאשִׁית

בְּרֵאשִׁית 4:5

בְּרֵאשִׁית 4:5 — בית הלוי

קין כעס כי חשב שהקרבן שלו ראוי שיתקבל, ואז התבייש והתייאש. כשאנחנו חוטאים את החטא הראשון שלנו היצר הרע שלנו היה חלש ומתחזק ואז אנחנו תקועים, וזה נותן לנו תירוץ עבור החטאים האחרים. באמת עלינו לעשות תשובה על החטאים הראשונים, כשיצר הרע לא היה חזק כל כך.

לֶךְ־לְךָ

לֶךְ־לְךָ 15:8

לֶךְ־לְךָ 15:8 — בית הלוי

אברהם שואל איך הוא יכל להיות בטוח וה' אומר לו להביא קרבן. הגמרא במגילה כותבת שזה לדורות, שתמיד אפשר להביא קרבנות (או לומר פרשת הקורבנות). זה נכון אפילו שהקרבן הוא עבור שוגג, כי שוגג שלא מטפלים בו יגרום גם למזיד.

צפייה בערכים (56)